' d='M0 0h21v15H0z'/%3E%3Cpath d='M0 0h21v1H0V0zm0 2h21v1H0V2zm0 2h21v1H0V4zm0 2h21v1H0V6zm0 2h21v1H0V8zm0 2h21v1H0v-1zm0 2h21v1H0v-1zm0 2h21v1H0v-1z' fill='url(%23b)'/%3E%3Cpath fill='url(%23c)' d='M0 0h9v7H0z'/%3E%3Cpath d='M1.5 2a.5.5 0 110-1 .5.5 0 010 1zm2 0a.5.5 0 110-1 .5.5 0 010 1zm2 0a.5.5 0 110-1 .5.5 0 010 1zm2 0a.5.5 0 110-1 .5.5 0 010 1zm-5 1a.5.5 0 110-1 .5.5 0 010 1zm2 0a.5.5 0 110-1 .5.5 0 010 1zm2 0a.5.5 0 110-1 .5.5 0 010 1zm1 1a.5.5 0 110-1 .5.5 0 010 1zm-2 0a.5.5 0 110-1 .5.5 0 010 1zm-2 0a.5.5 0 110-1 .5.5 0 010 1zm-2 0a.5.5 0 110-1 .5.5 0 010 1zm1 1a.5.5 0 110-1 .5.5 0 010 1zm2 0a.5.5 0 110-1 .5.5 0 010 1zm2 0a.5.5 0 110-1 .5.5 0 010 1zm1 1a.5.5 0 110-1 .5.5 0 010 1zm-2 0a.5.5 0 110-1 .5.5 0 010 1zm-2 0a.5.5 0 110-1 .5.5 0 010 1zm-2 0a.5.5 0 110-1 .5.5 0 010 1z' fill='url(%23a)'/%3E%3C/g%3E%3C/svg%3E){kind=small}
$50
$50
Read more
$50
$50
Read more
$50
$50
Read more
$50
$50
Read more
$120
$120
Read more
$100
$100
Read more
$50
$50
Read more
$100
$100
Read moreפריט #121
Days
Hrs
Min
Sec
$50
$50
Read more
$50
$50
Read more
$50
$50
Read more
$50
$50
Read more
$120
$120
Read more
$100
$100
Read more
$50
$50
Read more
$100
$100
Read more
צ'כוסלובקיה - 3 שטרות 5, 10 ו-20 קרונן 1943 - מחנה ריכוז טרזיינשטט
המחנה הראשון בו הנפיקו הנאצים שטרות כסף לשימושם הפנימי של היהודים היה מחנה אורינאנבורג – זכסנהאוזן, שהיה ממוקם קרוב לברלין. כל אסיר במחנה ולאחר מכן כל תושב גטו חויב להמיר את כספו וחלק מרכושו לשטרות המחנה או הגטו שנכלא בו. בעלי השטרות לא יכלו לרכוש דבר עם הכסף המקומי מחוץ לגבולות הגטו, שכן ערכו היה תקף רק בתוככי הגטו. מטרת הנאצים בזאת היתה למנוע מקרה שאסירים היו מצליחים לברוח מן המחנות כך שלא היו ברשותם כל אמצעים לרכוש מזון או בגדים, מה שהקשה משמעותית את תכניות הבריחה. זאת היתה גם הסיבה שהשטרות נשאו אופי יהודי מובהק, על השטרות בגטו טריזינשטט הדפיסו מגן דוד ותמונת אילוסטרציה של משה רבנו המחזיק בידיו את לוחות הברית. הסיבה שערך השטרות נקבע ב'קרון' [המטבע הצ'כי] ולא במארק הגרמני הוא בשל מיקומה הגיאוגרפי של טרזין בצ'כוסלובקיה (שרובה נכבשה על ידי הנאצים טרם פרוץ מלחמת העולם השנייה), כערך המטבע הצ'כי. בדרך כלל לשטרות בערך הגבוה לא היה כל שימוש, שכן קניה של דברים יקרים כלל לא באה בחשבון בתוככי הגטו. אלא שהנאצים הנפיקו גם שטרות בערך גבוה כדי לשוות ל'כלכלה היהודית' חזות של כלכלה רגילה ופורחת, תוך יצירת רושם של 'נורמליות' של חיי יומיום מסודרים ושגרתיים, כפי שהנאצים טרחו להציג בפני הנציגים הרשמיים של הצלב האדום שביקרו בגטו.